קרינה דנטלית

מידת החשיפה לקרינה שמקבלים מצילומים דנטאליים לעומת קרינה “קוסמית”(חלק מהשמש וחלק מהגלקסיות מסביב לכדור הארץ) שמקבלים בחיי יום יום תפתיע וודאי רבים.

ובכן, מידת החשיפה ב 2 צילומי נשך, שווה לקרינה שמקבלים ב 10-24 שעות של חיים (תלוי בסוג הפילטר במכשיר)

צילום סטטוס שווה ל 2-5 ימי חיים של קרינה חיצונית שאנו סופגים בלי להיות מודעים אליה וצילום פנורמי- 10-24 שעות של קרינה קוסמית. ורק לצורך ההשוואה עם צילום חזה, ובכן: בכל צילום דנטאלי קטן (נשך\פריאפיקלי) יש חשיפה של 1 חלקי 20 עד 1 חלקי 40 מהקרינה אליה חשופים בצילום חזה אחד ובצילום פנורמי יש חשיפה לעשירת מהקרינה שבצילום חזה אחד.

קרינה של צילום של שן אחת שווה לשעה של שהייה בשמש, עם צילום רנטגן דיגיטלי הקרינה נמוכה ב90%

חשש הרווח בציבור הנשים ההרות הוא החשש שמא קרינת הרנטגן המלווה את צילומי השיניים תפגע חלילה בעובר, זאת משום שתאי העובר מתחלקים בקצב מהיר ורגישים לנזקי קרינה יותר מאשר רקמות אדם בוגר. מחקרים בנושא זה הראו שבצילום רנטגן המצולם נכון, בחשיפה מינימאלית ובכיסוי בסינר עופרת, אין חשש מפגיעה בעובר.

לשם השוואה, קרינת הרקע הטבעית הקיימת בעולם (שמקורה בין השאר הוא בכוכבים, מחצבים וחלקיקים רדיואקטיביים שבאוויר), חושפת את איזור הרחם לכמות של פי 75 “יחידות קרינה” במהלך ההריון, בהשוואה לסדרת צילומי סטאטוס (14-16 צילומי רנטגן קטנים לכל הפה). מכאן, שאין סיבה לחשש מצילומי רנטגן הנחוצים לאבחנה ולקביעת הטיפול הנכון. למרות זאת, מומלץ לצמצם ככל האפשר במספר הצילומים בתקופת הריון, לבצע צילומים בעזרת רנטגן דיגיטאלי, המקטין את עצמת הקרינה בכ-90%, ולכסות היטב את אזור הבטן בסינר עופרת.