השיניים הראשונות יצאו, כעת הגיעה העת לצחצח לילדים את השיניים. נשמע פשוט לכאורה, אך כל הורה שהגיע לשלב יודע, שצפויה לו מלחמה עקובה מדם. אז איך הופכים את הצחצוח להרגל נעים? קראו והפנימו
הכנה לצחצוח נכון בעתיד (צילום אילוסטרציה: אימג’בנק/gettyimages) את רצף פעולות “תחזוקת” הילדים חותם צחצוח השיניים – הוא הדובדבן שבקצפת ששובר לנו את הגב. עייפים ומותשים ממשימות הבית ומגחמות היום והילדים, מתחיל הערב טוב שלנו ב”לא רוצה לצחצח שיניים!”. לפני שאתם מרימים ידיים, שווה לקחת אוויר ולהישבע, שהפעם אתם עושים את זה נכון בפעם הראשונה. א.ב בצחצוח ולמה יש סיכוי אמיתי, שהקטן העקשן ישתכנע?
ככה מתחילים “ההתחלה של יצירת ההרגל של צחצוח שיניים אצל הפעוט צריכה להיות החל מבקיעת השן הראשונה”, אומר ד”ר אייל בוצר, מומחה ברפואת שיניים לילדים, מנהל מרפאת השיניים לילדים במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי. “ניקוי השיניים צריך להתבצע על ידי ההורים מאחר וזו פעולה טכנית מסובכת למדי לביצוע על ידי פעוט וילד – אפילו מבוגרים רבים אינם מצליחים לנקות את השיניים מספיק טוב”.
למה ? כי כך צריך “על ההורים להעביר לילדים את המסר כי הצחצוח המבוצע על ידיהם חשוב מאד וניתן לדעתי להשוות את דרך העברת המסר ליחס אותו מעבירים ההורים לילד לגבי ישיבה חגורים בכסא בטיחות ברכב. כאשר יועבר מסר כי כך צריך לנהוג, רוב הילדים ישתפו פעולה”.
מלחמת העצמאות “יש להבחין בין גילאים שונים של הפעוטות ואופי שונה של הילדים לגבי שיתוף הפעולה בצחצוח השיניים. ישנם שלבים שונים בהתפתחות, בהם קל יותר לילד לקבל את הצחצוח על ידי ההורים – בגילאים שעד גיל שנה, כשמדובר ב”שלב האוראלי”, בו הילד מגלה את העולם דרך פיו, הרי שהוא ישמח על כל נגיעה והכנסת אצבע או מברשת לפיו, לעומת פעוט בגיל שנתיים, שמתחיל את “מלחמת העצמאות” שלו ורוצה לעשות הכול לבד: להתלבש לבד, לאכול לבד וכמובן לצחצח לבד. בגיל זה הצחצוח יכול להפוך למלחמה”.
כן זה אפשרי הפכו את הצחצוח לחוויה משפחתית (צילום אילוסטרציה: אימג’בנק/gettyimages) “כמו שלכל ילד יש את האופי שלו, כך ישנן דרכים שונות העומדות לרשות ההורים בדרך להשגת מטרת צחצוח השיניים. לחלק מהילדים יתאים סיפור על “שיניים לבנות של אבירים ונסיכות” ולחלק “קרב עם המפלצות שעל השיניים”. ישנם ילדים, שלגביהם יהיה צורך במתן חיזוקים חיוביים לאחר כל צחצוח, כגון מדבקה וכד'”. אפשר לתת לילד סוג של יכולת החלטה וסמכות, כמו למשל: “איזה צד נצחצח ראשון?” או שהילד מצחצח ראשון וההורה “רק בודק” את השיניים עם המברשת לאחר ה”צחצוח” של הפעוט.
מצחצחים נכון צחצוח נכון צריך להתבצע באופן שבו ההורה יכול לראות את השיניים של הילד, ולכן הצורה המומלצת ביותר היא השכבת הילד כשראשו בחיק ההורה. על ידי אצבע אחת מרחיק ההורה את השפה וכך יכול לנקות השיניים תוך מבט ישיר על השיניים. דרך נוספת היא כאשר ההורה עומד מאחורי הילד והראש מוטה אחורנית”. עזרים טכניים “כאשר רק השיניים החותכות בפה (עד גיל שנה לערך), ניתן לנקות את השיניים בעזרת חיתול בד הכרוך על האצבע המורה והעברתו על השיניים עם לחץ קל, הן מהצד החיצוני והן מהצד הפנימי של השיניים. לאחר בקיעת הטוחנות ניתן להוסיף את המברשת, שצריכה להיות בעלת ראש קטן כך שכל שן תקבל טיפול אישי. רצוי להשתמש בכמות קטנטנה של משחה לילדים בגודל גרגר אורז או אפון קטן. מאחר והפעוטות בולעים את המשחה, אין לתת להם כמות רבה של משחה”. לסיכום: “צחצוח צריך להתבצע על ידי ההורים בכל יום – מיום בקיעת השיניים ובאופן שיאפשר לראות את השיניים כולן. ככל שמתחילים מוקדם יותר, גדל הסיכוי לשיתוף הפעולה וההשלמה של הפעוט עם העובדה, שההורים הם אלה שמנקים את השיניים. ייתכנו שלבי התמרדות עם השנים, אבל חשוב להקפיד על גישה החלטית ולא לוותר על ניקוי על ידי ההורים. יש להקפיד על כמות קטנה של משחה ולהגיע לביקורת ראשונה בגיל שנה, או מייד כשמבחינים במשהו מוזר על השיניים, כגון: כתם לבן, צהבהב או חום, שאינו מוסר בצחצוח”.